הקץ למאבק במשקל העודף? הסיפור המדהים של אורלי ואמיר

כש"בא לי מתוק" תוקף אין יותר מדי מה לעשות איתו. כולם מכירים את זה בעיקר עם מתוקים ומאפים - כשאוכלים ביס ראשון מחפיסת שוקולד כמעט בטוח שהחפיסה תיגמר. מי מצליח לעצור אחרי משולש פיצה אחד שיצאה חמה ומריחה מהתנור?

אחרי שמדע התזונה פתר את השאלה - "מה צריך לאכול כדי לרדת במשקל?", הגיעה השאלה הקשה ביותר - "מה צריך לעשות כדי להתמיד ולשמור על המשקל החדש?". מחקרים מראים ש-96% מהדיאטות לא מצליחות להתמיד במשקל החדש, בלי קשר לסוג הדיאטה או להתאמה אישית של תפריט הדיאטה. אבל יש גם כאלו שהצליחו לצאת מהסטטיסטיקה … 

אורלי גולדקלנג ואמיר רשף הם שתי דוגמאות כאלה, שבחרו לשים סוף למאבק שלהם במשקל העודף ובדיאטות חוזרות ונשנות ונרשמו לתכנית הליווי של האחים גיל ויגאל רווה שנקראת (לא בכדי), ״ממאבק לשחרור״ ועשו שינוי תזונתי קבוע בעיקר בזכות "סוויץ' בראש", שהביא סוף סוף לא רק לרידה משמעותית במשקל, אלא גם להיעלמות החשקים ולהתמדה המיוחלת. פגשנו אותם לברר איך זה קרה.

"כל מי שהתנסה בדיאטה מכיר זאת היטב: רגע אחרי הירידה במשקל מגיעה ההתפרקות על המקרר באמצע הלילה, והירקות מפנים מקומם במהרה לבורקסים ולשתייה המתוקה", אומרת אורלי, "למרות עליה במשקל, מחלת פרקים, צרבות ושינה לא טובה … עדיין כל אלו לא מצליחים לגרום לשינוי והפסקת אכילת המאכלים הללו"

אורלי גולדקלאנג ירדה 11 ק״ג (לפני ואחרי):

למה החלטת להירשם לתכנית "ממאבק לשחרור"?
כי יש בתכנית לא רק את החלק התזונתי, אלא היא מדברת לאינטליגנציה. הרגשתי שלא כמו בתכניות דיאטה רגילות ידברו אלי כמו אל אינפנטילית שלא משתלטת על עצמה וצריך להחזיר אותה ולהגיד לה מה לעשות, אלא תדברו לראש שלי בהגיון משכנע שלא אני האשמה והכישלון בסיפור הזה, ולכן אפשר לצאת מההתמכרות הזו"

אז התרגשת להתחיל את התכנית?
ממש לא!, מיד אחרי הרישום אמרתי לבעלי "אוי איזה טעות עשיתי שנרשמתי!", ממש חישבתי מסלול מחדש ורציתי לצאת, נזכרתי שהיו לי ספקות וחרדות מכישלון ואכזבה שמוכרת לי מהעבר. בעלי אמר משהו כמו - "את כבר בפנים אז תנסי, מה יכול להיות? - אני אפילו מצטרף ומתחיל איתך יחד".

קטעים מהיומן של אורלי מתוך התכנית:

ביום הראשון בתוכנית כתבתי לעצמי: "מה אני צריכה את זה? יודעת מה מותר ומה אסור. אני באמת צריכה מישהו שיגיד לי מה לאכול? אבל מה, נחמד הסרטון היומי שמגיע במייל. יאללה שיהיה, רזים לא נצא מפה. אבל אולי נחכים קצת על הדרך."

ביום 12, יום ראשון לאתגר כתבתי: "אמצע חול המועד סוכות. מי מפסיק לאכול מתוקים ובצקים באמצע חג? שבת וחג שני עוד לפנינו. אבל איך אפשר לאכול מכל השטויות האלה אחרי 11 יום של שטיפת מוח על כל הנזקים שהם גורמים? רק תחזירו לי את הזירו שלי!"

מתי התרחשה פריצת הדרך בתכנית?
אחרי התחלה מייסרת שבה הבנתי שאצליח רק אם אתמסר כמו כלה שנכנסת בפעם הראשונה למטבח, נתתי לתכנים של התכנית לעשות לי שטיפת מוח מכל השטויות שהטעינו בכולנו וגרמו להתמכרויות למתוקים. אחרי התחלה קשה, בהמשך זה הדהים אותי כמה קל זה הופך להיות ויותר מזה - זה מתחיל להיראות כמו אורח חיים קבוע"

קטעים מהיומן של אורלי מתוך התכנית:

יום 34: התעוררתי ביקיצה טבעית עם חיוך ענק על הפנים. בחמש בבוקר. הציפורים ואני. מה עושים בשעה הזו? יאללה, שיהיה ספורט. אני אשכרה מזיזה את הרגליים. בחמש בבוקר.

יום 42: המטבח חזר להיות הממלכה שלי. מי צריך מתכונים מי? מלכת בית התזונה הטבעי שולטת בעניינים, זוזו לי מהדרך. רק מה, נקודת השובע מוסרת ד"ש מסיציליה. איפה אני ואיפה איזון בכמויות. מה זירו עכשיו? נראה לכם?

יום 65: כבר חודשיים בלי מסטיק, בלי פיצה, בלי זירו, בלי נפיחות בבטן ובלי שינה טרופה. יש מצב שאכלתי רק פעם אחת היום? נהייתי מאלה שפתאום שוכחות לאכול? איכס!

מה איתך כיום? שנה לאחר סיום התכנית? האם באמת את מצליחה להתמיד באורח החיים החדש?
כיום, שנה לניקוי, אני חוגגת את זה כמו לידה מחדש. ההפתעה הגדולה ביותר הגיע מכיוון לא צפוי - אני סובלת מגיל 10 מראומטיזם, דלקת פרקים כרונית בכל חיבורי העצמות בגוף. הייתי מטופלת בסטרואידים שגרמו לי לאבד שליטה על כמויות האכילה, והשנה, פעם ראשונה אחרי 30 שנה, שעברתי עונת מעבר ללא כאבים בכלל. פשוט לא הרגשתי שום דבר, ואי אפשר לתאר את התחושה הזו למי שלא מרגיש את הכאב במשך עשרות שנים. בהשוואה לאמא שלי שסובלת מאותה מחלה ועברה השנה חורף איום ונורא.

אחרי הצלחה כזו, האם לא קשה להתמיד באורח החיים הזה?
אחרי שעושים שינוי אמיתי ושורשי כמו בתכנית, השכנוע הוא כל כך עמוק שההתמדה הופכת לקלה, מכיוון שלא האוכל הסוכרי נעלם אלא ה"דודא" למתוק נעלם (בעיקר בסוף ארוחה). יש לי אנרגיות מטורפות לאורך כל היום, קשה לתאר את התחושה שאני שולטת ואני בוחרת - מה לאכול, מתי לאכול וכמה לאכול. כולל במצבים חברתיים של "לא נעים מאחרים". אורח החיים גרם לשינוי מלא במטבח שלנו - אין קמחים, אין מתוקים, במקום זה יש כיום ירקות, קטניות, ועוד מוצרים שלא היכרנו.

קטעים מהיומן של אורלי מתוך התכנית: 

יום 78, מלון באילת: אוכלת רק מה שטוב, חוץ מקצת ממה שלא טוב. לילה ראשון של שינה גרועה (אחרי חודשיים וחצי), או מה שפעם קראתי פשוט שינה. בחיים לא עושה על עצמי יותר ניסויים. גם לא במלון. תנו לי בשר כמה שפחות מתובל ומלא סלט קצוץ. תעיפו מפה את הרעל הזה. קינוח מפנק, עלק.

יום 85: לא תודה, לא רוצה תוספת. שבעתי. גם לא קינוח. כאמור, שבעתי. כן, גם אני הופתעתי לגלות שיש קשר בין שבעתי לקינוח. לא, לא שומרת. פשוט שבעתי. זירו? תזכירי לי מה זה?

יום 90: "את נראית אחלה, ירדת מקסים. אבל איך את מתפנקת? מה הטעם אם הכול אסור?". זוזו לי מהדרך. סלט קצוץ עם קישואים ופטריות מוקפצים. *זה* פינוק. שינה קלילה ואנרגיה קבועה לאורך כל היום, *זה* פינוק. תראו איך הגוף שלי מבסוט מהאנרגיה הטובה שאני מכניסה לו. כן, על הדרך גם ירדתי במשקל. ככה זה כשמקשיבים לגוף. למי קראת דיאטה?

רוצה גם לסיים את המאבק המתיש במשקל העודף? נשמח לשוחח איתך ולהראות לך איך הקסם הזה קורה


אמיר רשף ירד 50 ק״ג (לפני ואחרי):

אמיר ראה על המשקל את המספר 140 ק"ג כשהחליט שהגיע הזמן לשינוי. "תמיד אהבתי מתוקים ומאפים, שוקולד ופיצה היו חזקים ממני תמיד. זה הגיע למצב שבאמצע הלילה הייתי חייב לקום לדחוף שוקולד או פיצה מופשרת", הוא מספר, "בגלל המשקל היו לי כאבי גב ורגליים חזקים מאוד, ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שבגיל 38 אני אהפוך להיות נכה. זה הגיע למצב שאישתי הזמינה סוכן ביטוח חיים שבמקרה ואמות יהיה לה ביטחון כלכלי, אבל הוא לא הסכים לבטח אותי מרוב שהייתי במשקל עודף". כשאמיר לקח החלטה לעשות שינוי וירידה במשקל הוא ידע דבר אחד חשוב - "אני מכור, ולכן אני צריך שיטה לשחרור מההתמכרות, ולא סתם עוד דיאטה". 

מתי פגשת לראשונה עם התכנית "ממאבק לשחרור" שעשית?
"זה קרה כשהגעתי לכנס של "האחים גיל" בינואר 2018. הקשבתי להרצאות וראיתי בזה משהו שונה, אבל עם זאת הטלתי ספק באמירה שלכם שיש מצב שלא רק להפסיק לאכול מאכלים משמינים כאלה, אלא אפילו ייעלם החשק להפריז בשוקולד ופיצות, מאכלים שהייתי מכור אליהם."

איזה תמורות ראית במהלך התכנית ובסיומה?
כיום אני שוקל 91 ק"ג, כמעט 50 ק"ג פחות (!), אבל מה שיותר חשוב זה שאני משוחרר לגמרי מההתמכרות למתוקים ובצקים. אני חייב לומר שאני עדיין אוהב אוכל, אבל מצליח להתרגש מאוכל מזין ובריא שמשאיר אותי באנרגיה לאורך היום.
בנוסף הופתעתי לראות הצלחות בתחומים לא צפויים - הייתי אדם מאוד עצבני וכיום אני רגוע, אין לי קפיצות "קריזות" ונפילות אנרגיה של "חייב מתוק". אישתי היתה מקליטה את הנחירות הקשות שלי, וזה נעלם כבר בשבוע הראשון לתכנית. נעלמו כאבי הבטן שהתלוו לכל ארוחה והכריחו אותי לסיים את הסעודה בשירותים. צרבות שהיו מעירים אותי באמצע הלילה נעלמו, וההפתעה הכי גדולה - בעקבות השחרור הפטריה באצבעות הרגליים נעלמה.

מה קורה איתך היום, מעל שנה אחרי התכנית?
היום זה דרך חיים. אני משוחרר מהלחץ למתוקים. האוכל שאני אוכל מזין אותי לאורך כל היום. אוכל כשרעב, מפסיק כששבע, וכל הדחפים והחשקים לא קיימים.

אורלי או אמיר, משקל או אורח חיים, מתוקים או מאפים … לא משנה במה תבחרו, אין שום סיבה לסבול שוב ושוב מדיאטות חוזרות שמובילות לדימוי עצמי נמוך ותחושת כישלון. כדי להצליח להתמיד במשקל תקין יש צורך להוציא את המתוקים מהראש ולא רק מהצלחת.

הדרך להגיע למשקל היעד וגם לשמור עליו ללא מאבקים היא ע״י תהליך טבעי המשלב כלים תזונתיים וכלים התנהגותיים, וכך (ורק כך), ניתן להשתחרר מהתלות באוכל ויחד עם זה, להמשיך ליהנות מאוכל.

רוצה גם לסיים את המאבק המתיש במשקל העודף? נשמח לשוחח איתך ולהראות לך איך הקסם הזה קורה